top of page

ידועות בציבור - זכויות זוגות חד מיניים

עודכן: 8 בפבר׳ 2023

05.02.23



מה זה בכלל?


במשפט הישראלי כמו במדינות רבות ישנם ארבעה סוגים של "מעמד אישי" – רווק/ה, נשוי/אה, אלמן/נה וגרוש/ה. בעיני ראוי להרהר בשאלה מדוע במדינה דמוקרטית ישנו לאזרח "מעמד אישי" מעבר למעמדו כאזרח / תושב וכיוצ"ב אולם זה לפעם אחרת. מכל מקום, בניגוד למרבית מדינות העולם המערבי, בישראל ישנם מאות אלפי אזרחים שחיים כנשואים אולם אינם יכולים להינשא על פי הדין הישראלי. זה נכון למשל למי שהדת שלו אינה מוכרת כדת רישמית במדינת ישראל, זה נכון לחסרי דת, לאנשים המבקשים להינשא למי שאינו בן דתם, לאנשים שעל פי דינם הדתי אינם יכולים להינשא (למשל ממזרים במשפט העברי) וכמובן גם לזוגות חד מיניים. הערכות מדברות על כך שכ-700,000 איש במדינת ישראל אינם יכולים להינשא על פי המשפט הישראלי (לא כולל אנשים החפצים להינשא למי שאינו בן דתם!).




לעומת הנישואין שהינם "מעמד משפטי" להיות "ידועה בציבור" היא עובדה. על אף שלעובדה זו ישנה משמעות משפטית רחבת היקף, במיוחד בישראל. מוסדות המדינה בכללם ומערכת בתי המשפט לענייני משפחה בפרט הוצרכו להתמודד עם יותר ויותר משפחות שאינן מבוססות על נישואין. ישנו קושי רחב להעריך את כמות הידועים בציבור בישראל, שכן רבים מהם מוכרים כידועים בציבור רק אם הקשר ביניהם כשל והם נזקקים למערכת המשפט. הנתונים העדכניים ביותר שהצלחתי למצוא בנושא הינם מ-2016. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-6% מכלל הזוגות בישראל הם ידועים בציבור ועוד 4% נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל. האחרונים אמנם רשומים כנשואים ברישום האוכלוסין אולם מבחינה משפטית מעמדם סבוך. במילים אחרות, כ10% לפחות מכלל הזוגות בישראל לא נישאו על פי הדין הישראלי. בהשוואת הנתונים לאורך השנים בולט שמגמה זו רק הולכת ומתרחבת. מה קורה כשמשפחה כזו נקלעת לקשיים ונזקקת לבית המשפט לצורך פתרון המחלוקת? ולהבדיל: מה קורה כשמשפחה כזו מעוניינת במשכנתא לרכישת דירה? מבקשת למצות את זכויותיה במוסד לביטוח לאומי? כדי להתמודד עם השאלות הללו התפתח בדין הישראלי המושג "ידועים בציבור". כך למשל, כבר ב-1959(!) נזקק המחוקק למושג הזה כדי להשוות זכויות בת זוג של נכה צה"ל לזכויותיה של אשתו "החוקית". ב-1966 דחה בג"ץ עתירה של אשה להירשם בשם משפחתו של בן זוגה, שכן לטעמו דאז, מעמד של ידועה בציבור נועד כדי להגן על זכויותיה החומריות של האשה אולם חלילה לו מלעקוף את מוסד הנישואין כדרך ליצירת זוגיות. בכך קיבל בית המשפט את עמדת שר הפנים שסבר ששינוי שם המשפחה עלול להטעות את הציבור כאילו האשה נישאה לבן זוגה...


מים רבים זרמו וקולמוסים של דיו נשתברו במשפט הישראלי וכיום ניתן לומר שהמגמה המרכזית היא להשוות ככל הניתן את זכויותיהם של ידועים בציבור לאלו של זוגות נשואים. ברבים מהחוקים נזכרים הידועים בציבור מתוך מטרה להשוות את זכויותיהם וחובותיהם לאלו של בני זוג נשואים ובמקרים רבים אחרים בתי המשפט פירשו את המונחים בני זוג ככוללים "ידועים בציבור". ואז הגיעה הקהילה הלהטב"קית... (למעשה לענייננו רלוונטיים לתחילת המהפך רק ההומואים, הלסביות והבי-סקסואלים).


למושג ה"ידועים בציבור" היו שני יתרונות מרכזיים עבור הקהילה. ראשית, הוא אינו נסמך על דין דתי כלשהו. שנית, מדובר על הגדרה גמישה ביותר. כאמור, למעשה לא מדובר על מעמד משפטי אלא עובדתי. לכן באופן עקרוני הוא עשוי, ולמען האמת במערכת שוויונית אמור, לחול על כל זוגיות שמבחינה עובדתית מקיימת קשר משפחתי המקביל לנישואין. לכן התאימה ההגדרה הזו ככפפה ליד למאבק הלהטב"קי ורבים מאוד מזכויות הקהילה הושגו באמצעות המאבק להכיר בבני זוג חד מיניים כידועים בציבור. משנות ה-90' החלו להגיע לבתי המשפט תביעות להכרה בבני זוג חד מיניים לצורך זכויות בעבודה, זכויות בצבא, זכויות ירושה, לצורך אכיפת מערכת בתי המשפט לענייני משפחה על משפחותיהם, בין אם לצורך אישור הסכמי זוגיות וממון ובין אם לצורך ניהול הליכים בשעת פרידה ועוד ועוד. בתחילה בתי המשפט היססו. ניתנו פסקי דין סותרים בשאלה האם זוגות חד מיניים הינם ידועים בציבור בכלל והאם הם זכאים לכל אחת מהזכויות שנתבעה בפרט. אבל העובדה שכיום ישנם בישראל עשרות אלפי משפחות להטב"קיות, עם השינויים החברתיים ביחס לכך, הפכו את זכויותיהם של בני זוג חד מיניים לזהות למעשה (כמעט) לחלוטין לכלל בני הזוג הידועים בציבור וקרובות מאוד לזכויותיהם וחובותיהם של בני זוג נשואים. בשנות ה-2000 החלו משרדי ממשלה שונים להתאים את הזכויות גם בנושאים לא משפטיים - כך בזכויות ללקיחת משכנתא ולפרוייקטים הקשורים לדיור במשרד הבינוי והשיכון. כך במוסד לביטוח לאומי ועוד ועוד.


אולם דווקא בגלל גמישות המושג "ידועים בציבור", ידועים בציבור נתקלים בשתי בעיות מרכזיות: האחת, ממתי נחשבים ידועים בציבור? האם שנה יחד מספיקה? האם מגורים משותפים? מה קורה אם הכרנו כסתם שותפות לדירה והפכנו לזוג? הבעיה השניה היא כיצד מוכיחים שאנחנו ידועים בציבור?


חשוב לשים לב, להיות ידועה בציבור אין משמעו רק זכויות אלא גם חובות. נניח שהזמנתי את בת הזוג שלי לגור איתי בדירתי ולאחר מכן החלטנו להיפרד. משמעות המגורים המשותפים עלולה להיות שהיא זכאית למחצית מדירת המגורים (או לחלק קטן יותר לשיקול דעת בית המשפט). בנסיבות חריגות אנשים מוכרים כידועים בציבור אפילו אם לא גרו ביחד ושוב משמעות הדבר היא שיתוף כזה או אחר ברכוש. האם לכך התכוונו? ממתי?


לעיתים יש זכויות סוציאליות שניתנות דווקא לאנשים שאין להם בני זוג, דהיינו שאינם נשואים ואין להם ידועים בציבור. האם הזוגיות שלי משמעה שאאבד זכויות סוציאליות כאלה? את כל הדברים הללו יש להביא בחשבון כשאנו נוהגות כבנות זוג לכל דבר ועניין. כאמור "ידועים בציבור" משקף (בעקרון) מצב עובדתי. לכן, לעיתים אני לא רוצה להיחשב כידועה בציבור אולם הבירוקרטיה תכריע שאני ידועה בציבור בהתאם לעובדות.

לצורך כך יש להסדיר את מערכת היחסים ולהבהיר אותה.


אז תכלס איך נעשים "ידועה בציבור"?


הדרך הפשוטה האפקטיבית והזולה ביותר להוכיח שאת ידועה בציבור וממתי, היא באמצעות תצהיר משותף שנערך בפני עו"ד/ית בו בנות הזוג מצהירות שהן רואות עצמן כידועות בציבור, מנהלות משק בית משותף (ואם לא אז מדוע) וממתי עובדות אלו מתקיימות. תצהירים כאלו משמשים כראיה כמעט בכל מקום, מבתי משפט, דרך מקומות עבודה ועד הקאנטרי קלאב השכונתי בו ביקשתן מנוי משפחתי.


כדי לבסס את המעמד המשפטי ולהסדיר אותו רצוי גם להוסיף לתצהיר הסכם זוגיות אולם דבר זה חורג מתחומו של טור זה. שימי לב שאם ברצונך לא להיות מוכרת כידועה בציבור הדבר מורכב יותר ובמצב זה בוודאי שנדרש הסכם ממון ברור, והתייעצות פרטנית עם עו"ד/ית לבחון האם המצב העובדתי תואם לטענה כי אינך ידועה בציבור.


מכל מקום, כדי להיות מוכרת כידועה בציבור ישנה חשיבות מיוחדת להסדרת מעמד זה במוסד לביטוח לאומי. להכרת המוסד לביטוח לאומי ישנה לא רק חשיבות ראייתית אלא גם חשיבות מהותית לשתי זכויות מרכזיות. הזכות האחת, היא זכותה של אשה נשואה / ידועה בציבור שאינה עובדת להיות מוכרת כ"עקרת בית" ולהיות פטורה מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לפי נהלי המוסד לביטוח לאומי הארכאיים (שלא לומר השערורייתיים) כשמדובר בזוג "סטרייטי" רק האשה יכולה להנות מהזכות הזו. על מנת להשוות את מעמדם של זוגות חד מיניים לזוגות סטרייטים על בני הזוג להחליט מי מהם הוא/היא "האשה" ומי "הגבר". הזכויות והחובות ייקבעו בהתאם להחלטה זו שאינה ניתנת לשינוי במהלך הזוגיות. הזכות השניה ובד"כ היא אפילו החשובה יותר היא הזכות לקיצבת שארים במקרה מוות של אחת מבנות הזוג. גם במקרה זה זכויותיה של מי שהוגדרה "אשה" טובות יותר מזכויותיה של מי שהוגדרה "גבר" שכן לפי האפליה הנהוגה בביטוח לאומי בין גברים לנשים זכאותו של גבר לקצבת שארים תלויה בהכנסתו ואילו זכויותיה של אשה הן "אוטומטיות".


ככל הידועים בציבור, על בנות זוג שמבקשות להיות מוכרות כידועות בציבור בביטוח לאומי למלא טופס שאלון מפורט לידועים בציבור הידוע כטופס 107 וניתן להורידו בקישור הזה:


בנות זוג חד מיניים צריכות למלא גם הצהרה לבנות זוג מאותו מין הידועה כטופס 673 וניתן להורידה בקישור הזה:


שימו לב שעל הטפסים צריך לחתום בפני עו"ד או מזכיר ראשי בבית משפט המוסמך להחתים על תצהירים. (בשאלון צריכים לחתום בפניהם שני מצהירים המשמשים עדים לזוגיות. קרובי משפחה ואפילו ילדים בוגרים הם מצהירים קבילים לגמרי.)


הפניה לביטוח לאומי מאוד מאוד מומלצת, הן ברמה האידיאולוגית, כדי לספר למדינה כמה משקי בית חד מיניים יש והן כדי להבטיח את זכויותיכן. במיוחד כדי להבטיח את זיקנתכן (נראה רחוק אבל מגיע בסוף). זאת, למעט במקרים מיוחדים בהן מי מבנות הזוג זכאית להטבות מיוחדות מביטוח לאומי ואז כדאי להתייעץ לפני כן עם עו"ד/ית.


להינשא או להיות ידועה בציבור. מה כדאי?


אז בתכלס, מה ההבדל בין להיות נשואה ללהיות ידועה בציבור ומה עדיף?


מנקודת מבט משפטית טהורה ככל שהיחסים בין בני הזוג מעוגנים בהסכמים צוואות ותצהירים מתאימים אין כמעט שום סיבה (למעט במקרים חריגים) להינשא. משמעות הנישואין במקרים אלו מהבחינה המשפטית היא לערב את המדינה במשפחה כך שבמקרה של פרידה נדרש הליך משפטי (ואצל רוב הזוגות הסטרייטים ההליך מתנהל בבית דין דתי) כדי להתיר את קשר הנישואין. לעומת זאת ידועים בציבור מתירים את הקשר בתצהיר עצמאי ופשוט אפילו של אחד מהם. אלא שאנשים אינם נוטים להינשא מסיבות משפטיות אלא מסיבות רגשיות וחברתיות... במקרה של זוגות חד מיניים, פעמים רבות הנישואין מבטאים גם חלק ממאבק אידיאולוגי להשוואת מעמדם לאלו של משפחות "נורמטיביות" - עדיין כ-90% מהמשפחות בישראל מבוססות על נישואין.


ההבדל המרכזי בין בני זוג נשואים לידועים בציבור הוא שבמקרה של נישואין הרשומים בתעודת הזהות (דהיינו ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים) הזכויות והחובות הנובעות מהזוגיות יוחלו אוטומטית ואילו ידועים בציבור יצטרכו להוכיח את זוגיותם בתצהיר כמוסבר לעיל.


הבדל נוסף הוא כמובן בפן הכלכלי. על מנת להיות ידועות בציבור נדרש תצהיר פשוט שעולה לכל היותר מאות בודדות של ₪. על מנת להינשא יש לטוס לחו"ל ולהסדיר את הנישואין שם על כל ההוצאות הכרוכות בכך (נכון להיום נישואין בחו"ל באמצעות הליך מקוון טרם הוכרו בארץ).


ישנם הבדלים מסויימים במס הכנסה בין בני זוג נשואים לידועים בציבור. מאז שנת 2016 מס הכנסה פועל להשוואת התנאים אולם אלו אינם זהים. בחלק מהמקרים עדיף להיחשב ידועים בציבור ובחלק מהמקרים עדיף דווקא להיחשב נשואים. בעניין זה כדאי להתייעץ עם יועץ/ת מס או רו"ח. בהקשר זה שימי לב שדיווח לפיו את לא ידועה בציבור כשהמצב העובדתי שונה (במיוחד לגבי בנות זוג שחיות יחד במשק בית משותף תקופה ארוכה וקל וחומר כשיש ילדים משותפים) הוא דיווח שיקרי, המהווה עבירה פלילית ועלול להיות כרוך בסנקציות פליליות אם יתגלה.


ידועים בציבור המעוניינים להוציא דרכון לילדם הקטין צריכים להוכיח הסכמה של שני בני הזוג לכך (אצל נשואים כל אחד מההורים יכול לעשות זאת לבד).


במקרה שנדרש אימוץ (הכוונה לכך שבנות הזוג מעוניינות לאמץ ילד שלא נולד לאף אחת משתיהן) ניתן לפנות לאימוץ רק לאחר שנתיים של זוגיות.


כאמור לעיל, עשויים להיות הבדלים מסויימים במימוש הזכויות (בשל הצורך להוכיח זוגיות) או במקרים של זכאות לזכויות סוציאליות שונות (שנישואין יכולים לבטלם או להקטינם "אוטומטית"). במקרים כאלה כדאי להתייעץ פרטנית.


לנשואות ולידועות בציבור, מאחלת זוגיות אוהבת פורה ומצמיחה.

זיוה אופק, עו"ד



37 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page