גירושין מגבר תוך כדי זוגיות לסבית

טור זה עוסק במצב בו ברקע גירושין בין גבר לאשה המוכרים כנשואים בישראל ושניהם יהודים נמצאת בזוגיות לסבית של האשה. טור זה נכתב בזהירות יתירה ובכל מקרה חשוב להיוועץ בעו"ד עוד טרם עולה עניין הגירושין וככל הניתן עוד טרם ידיעת הבעל (וקל וחומר הילדים, ככל שישנם) על הקשר הזוגי הלסבי.

בית המשפט ובית הדין הרבני

בישראל, רשאי רק בית הדין הרבני לעסוק בגירושין שבין יהודים. עם זאת, העיסוק בגירושין אינו זהה לעיסוק בחלוקת המשאבים שבין בני הזוג, לזכויות מי מהם או ילדיהם למזונות, או להסדרי השהות של הילדים. בכל הנושאים הללו ישנה סמכות מקבילה הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה (בענייני מזונות סמכות בית הדין הרבני היא מוגבלת ולמעשה עוסקת רק בהשבת הוצאות אולם בפועל בתי הדין רואים עצמם לעיתים כמוסמכים לדון גם בפסיקת מזונות בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.)

בעבר, היה כמעט "ברור מאליו" (למעט מקרים חריגים) שנשים מעדיפות דיון בבית המשפט לענייני משפחה ואילו גברים בבית הדין הרבני, בעיקר בשל כך שפסיקת המזונות בבתי המשפט היתה, בממוצע גבוהה יותר. אולם מדיניות פסיקת המזונות בבתי המשפט השתנתה מהותית וכיום לעיתים קרובות דווקא פסיקת בתי הדין הרבניים בנושא זה גבוהה יותר.

בלי קשר לכל זאת לעניות דעתי בגירושין בהם האשה מעורבת בזוגיות לסבית ישנה חשיבות מבחינתה שהעניין יידון בפני בית המשפט לענייני משפחה משני טעמים עיקריים:

אחד ההבדלים המרכזיים בין בית הדין הרבני (להלן: בית הדין) לבית המשפט לענייני משפחה (להלן: בית המשפט) הוא, שבית הדין נוטה להתחשב בהתנהגות הצדדים ו"באשמתם" בגרימת הגירושין לצורך הערכה של חלוקת הרכוש ושיתוף בו בעוד שנדיר שבית המשפט בכלל מוכן לקבל ראיות בנושא. באשם זה, ניאוף הינו מרכיב מרכזי. חשיבותו של מרכיב זה גוברת אם הרכוש אינו רשום על שם שני הצדדים. במילים אחרות, אשה שמנהלת מערכת יחסים זוגית טרם גירושיה עלולה לסבול מכך בחלוקת הרכוש בינה לבין בעלה.

הבדל מרכזי שני הוא, שבתי הדין במיוחד בעבר, (בפסיקות משנות ה-2000 אולם לא רק) נוטים לראות בחשיפה של ילד לזוגיות לסבית כמנוגדת אינהרנטית לטובת הילד. בפסיקות בתי הדין כבר קרו מקרים שבתי דין קבעו שבמקרים כאלו הילדים יהיו במשמורת האב עם הסדרי ראיה מוגבלים לאם, או קבעו שהילדים לא יישנו אצל האם, או למצער (בפסיקות "מתקדמות" יותר) קבעו שהילדים לא ישהו עם בת הזוג של האם. מעבר לקושי בעצם פסיקה שכזו הדבר משפיעה גם על זכאותן / חיובן של האימהות במזונות בעבור הילדים.

לעומת זאת, בבתי המשפט הרטוריקה היא שוויונית. כמו שכולנו יודעות שופטים ועו"סים הם בני אדם, וככאלו הם מושפעים מדעותיהם הקדומות ככל שיש להם. דעות קדומות כאלו עלולות להשפיע גם על תפיסת היחסים הרכושיים ועוד יותר על הערכת הכישורים ההוריים. אולם הדבר הינו חריג, ואינו מובנה בתוך התפיסה המשפטית. נהפוך הוא, הוא מנוגד לתפיסה המשפטית העקרונית.

מה עושים בפועל כשאת רוצה להתרגש ומנהלת זוגיות לסבית במקביל?

הדרך הבטוחה ביותר להתגרש מבלי שהזוגיות הלסבית תשפיע על זכויותייך וחובותייך במהלך הגירושין היא כמובן שהבעל ובהתאמה המעורבים בהליך המשפטי לא ידעו על כך או לפחות שזהות זו לא תמומש בתקופת הגירושין. כמובן שלא תמיד זה מעשי או תואם את היושרה הנוהגת במערכות היחסים המעורבות בכך. בפרט יש לשים לב שבמהלך ההליכים המשפטיים, במיוחד כשאלו מתנהלים בבית הדין, לעיתים, הצדדים או מי מהם שוכרים חוקרים פרטיים למעקב אחרי ההתנהלות של הצד השני, שכן להתנהלות זו יכולות להיות השלכות על הזכויות והחובות של הצדדים כפי שהסברתי לעיל.

לכן כדאי מאוד לדאוג לכך שההליכים ינוהלו בבית המשפט ולא בבית הדין. הקביעה באיזה בית משפט ינוהלו ההליכים בהם יש סמכות מקבילה נתונה בידיו של הצד שיזם את ההליכים. לכן, ככל שעולה הרצון לפתוח בהליכים כאלו ישנה חשיבות לעשות זאת בהקדם האפשרי, ולעיתים לפני שיתוף של הבעל בהחלטה הסופית על מנת שאת תוכלי לקבוע היכן ההליכים יתנהלו.

אמת, שלעיתים עצם הגשת ההליך עלולה להסלים את הסכסוך כשאת עוד לא בטוחה מה רצונך לעשות אולם הדבר קל יותר מאשר להילחם אחר כך על הקשר עם הילדים ועל זכויות אחרות, בסביבה משפטית שבאופן מוצהר אינה שוויונית. עם זאת, כיום "העוקץ" מהחשש להסלמה הוקהה במידה מרובה בשל ההליך של "יישוב סכסוכים".

יישוב סכסוכים

כיום, בכל מצב בו יש סכסוך בין בני זוג (למעט בעניין של אלימות), בטרם מגישים כתב תביעה לבית משפט או לבית הדין, חובה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך. מדובר על טופס סטנדרטי, באגרה נמוכה במיוחד (כיום כ-100 ₪), בו אינך מפרטת שום טענה או עובדה ביחס לסכסוך. את נדרשת למלא את פרטייך ואת פרטי בן הזוג ולבקש מבית המשפט עזרה ביישוב הסכסוך. הבקשה מופנית אוטומטית ליחידת הסיוע שיש ליד כל בית משפט ובית דין. הצדדים יזומנו לפגישה עם עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע שם היא תקשיב לטענות ההדדיות ותציע להם מפגש גישור עם עורכי דין ביחידת הסיוע. חובה להגיע לפגישה ראשונית זו, אולם אין חובה להמשיך בהליך הגישור, והוא יימשך רק אם שני הצדדים יסכימו לכך. ככל שהצדדים מגיעים להסכמות בגישור ההסכם יוגש לאישור בית המשפט ויקבל תוקף של פסק דין. אם הצדדים כשלו מלהגיע להסכמות או שאחד מהצדדים אינו מעוניין להמשיך בהליך הרי יחידת הסיוע תודיע על כך לבית המשפט. לאחר הודעה זו, יש לצד שביקש את יישוב הסכסוך שבועיים להגיש כתבי תביעה ורק אם הוא לא הגיש, רשאי הצד השני להגיש כתבי תביעה. המשמעות המעשית היא שמי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך קובע באיזו ערכאה יתנהל ההליך - האם בבית הדין או בבית המשפט. מנגד, הבקשה עצמה פחות מסלימה את הסכסוך שכן היא אינה מפרטת טענות ועובדות שאולי לא יהיו נעימות לצד השני, כשהמפגש הראשוני מתווך ע"י עובדת סוציאלית.

למען האמת, הפניה ליישוב סכסוך חשובה גם מטעם נוסף. גירושין הם משבר משפחתי כבד, המשפיע עמוקות על כל בני המשפחה. הניסיון מלמד שהשפעה זו חריפה וקשה במיוחד בתקופת ניהול הסכסוך בבית המשפט, במיוחד אם הסכסוך בין ההורים הוא קשה, ובכלל בתקופה הראשונה שלאחר הפרידה. (בד"כ השנה הראשונה קשה במיוחד). ככל ששני ההורים מצליחים לנהל את הסכסוך באמצעות גישור, בהליכים מהירים ככל הניתן, מבלי לחשוף את ילדיהם לסכסוך ותוך שמירת קשר מיטבי בין הילדים לבין שני ההורים, כך המשבר שיעבור על הילדים צפוי להיות קל יותר. בעיני זוהי מוטיבציה עמוקה עבור שני הצדדים, לפנות לגישור, לשתף פעולה איתו, ולנסות להקל מעל הילדים את המשבר. בסופו של יום, כל אחד מהצדדים צריך להחליט כמה "שווה" לו הנזק לילדיו, ומה הוא מקבל בתמורה: כסף? נקמה? מה הבחירות שלנו אומרות על זהותנו כהורים ועל מחוייבותנו כלפיהם. נדמה לי שסוג חשיבה כזה היה יכול להנמיך חלק לא מבוטל מהלהבות, שברגיל מלוות סכסוכי גירושין.

וטיפ אחרון: לעולם, אבל לעולם, אל תפני לעו"ד/ית שאתם מרגישים שהוא/היא מסלימים את הסכסוך, יותר ממה שאת היית רוצה.

בברכת התחלות חדשות ומשמחות

זיוה אופק, עו"ד