top of page

יפוי כח מתמשך לבנות זוג

2.2.23



מבוא


נתחיל בקצת היסטוריה שתקל להבין מה זה בכלל ייפוי כח מתמשך. עד שנת 2016, אם חלילה מי מאיתנו לא היתה יכולה לדאוג לעצמה (אובדן הכרה ממושך, דמנציה, אי – כשירות על רקע נפשי וכל כיוצ"ב), היו מופנים בני משפחתה אל בית המשפט כדי למנות לה אפוטרופוס/ית והחולה היתה מוגדרת חסויה. לצורך כך היה נערך הליך משפטי, בו היתה מתבקשת חוות דעת של עו"ס בדבר מצבה של החולה ומי כדאי שיהיה או יהיו האפוטרופסים. במקביל היתה מתבקשת עמדת האפוטרופוס הכללי. לאחר מינוי האפוטרופסות היה על הממונה להגיש דו"ח של מצבה הכספי המלא של החסויה ועל צרכיה. האפוטרופוס הכללי היה מגיב על הדו"ח ומעביר לבית המשפט את עמדתו ובהתאם ביהמ"ש היה קובע בכמה כסף מותר לאפוטרופסים להשתמש לצרכיה השוטפים של החסויה. כל הוצאה חריגה או שינוי בצרכים השוטפים דרשו אישור של ביהמ"ש, שכלל שוב הליך מול האפוטרופוס הכללי. בכל שנה היה על האפוטרופסים לשלם אגרה ולהגיש דו"ח מפורט על מצבה הכלכלי של החסויה. במקרה שלחסויה היה רכוש משמעותי דו"ח זה היה צריך להיערך ע"י רו"ח. בקיצור, המשפחה שגם כך נקלעה למשבר ועומס בשל הצורך לטפל בבת המשפחה החולה, נקלעה גם להוצאות כבדות ובירוקרטיה מתישה.



מטבע הדברים, החסויה עצמה לא יכולה היתה להגיד דבר וחצי דבר בשאלה מי היא רוצה שיהיו האפוטרופסים שלה, איך היא מבקשת שינהלו את רכושה, ואת חייה בכלל. באילו טיפולים רפואיים היא היתה מעוניינת ובאילו לא, איפה היא היה מעוניינת לגור? האם יש מוסד שמועדף אליה, האם היא רוצה טיפול בבית? באילו תנאים? – עמדתה לא נשמעה מהטעם הפשוט שבעת שהדיון נערך היא כבר לא היתה מסוגלת (בד"כ) להגיד מה עמדתה...


באיזשהו שלב הבין המחוקק שרוב המשפחות דואגות לבני משפחתם החולים לא פחות טוב ואולי קצת יותר טוב מהאפוטרופוס הכללי. יתר על כן, הובן שההליך במתכונתו זו נוטל מהחסויה את האוטונומיה שלה ופגע בזכויות יסוד על הגוף והקניין.


כתוצאה מכל אלו נולדה האפשרות לערוך ייפוי כח מתמשך (זהו המסמך הנפוץ ביותר. יש גם אפשרויות נוספות.) הרעיון הוא שמדובר במסמך אותו עורכים אנשים שכשירים לומר מה הם רוצים. המסמך הוא מסמך מפורט וניתן למעשה לפרט אותו עוד הרבה יותר. באופן כללי המסמך מאפשר לנו לקבוע מי ומה יחליט עבורנו דברים בשעה שאנו לא נוכל להחליט על עצמנו. הוא מאפשר לקבוע כיצד יוחלט מתי איננו כשירים לנהל את ענייננו בעצמנו. הוא מאפשר לקבוע "אפוטרופסים" שונים לעניינים שונים. אלא שביפוי כח מתמשך הם אינם נקראים יותר אפוטרופסים אלא מיופי כח. אנו יכולים לקבוע תנאים שונים לעצם כשירותם של מיופי הכח למלא את תפקידם. אנחנו יכולים לקבוע האם יהיה מיופה כח אחד או יותר. אנחנו יכולים לתת להם הוראות נרחבות בכל אחד מהתחומים, מה אנו מבקשים או אפילו מורים להם לעשות במצבים שונים. מה כולל ייפוי הכח ומה איננו כולל. אנחנו אפילו יכולים להורות שצד שלישי או אפילו האפוטרופוס הכללי עצמו יפקח על מיופי הכח שלנו, ויהיה להם חובות דיווח כלפיהם במועדים או בעניינים שנקבע, ועוד ועוד. במילים אחרות, בעריכת המסמך אנחנו שומרים על האוטונומיה שלנו וחוסכים לבני המשפחה שחלילה יצטרכו לטפל בנו בעת צרה המון כסף ובירוקרטיה.


הגנה על צדדים שלישיים


חשיבות מיוחדת בעריכת ייפוי כח יש לאנשים שתומכים בבני משפחה או בגופים אחרים. כך למשל הורים לילדים קטינים. כך גם הורים מבוגרים שתומכים בילדיהם או בנכדיהם או בבן משפחה אחר שזקוק לעזרה, או אנשים שנותנים תרומה קבועה למוסדות או ארגונים שחשובים בעיניהם.


אחד מעקרונות האפוטרופסות הוא שאסור להשתמש ברכושו של החסוי אלא לטובתו האישית. במקרים של הורים חסויים לילדים קטינים בתי משפט פסקו מזונות מתוך הרכוש של החסוי/ה אולם זה רק בקטינותם ורק בסיפוק הצרכים הקיומיים. לא ניתן היה להשתמש בכספי חסוי לסייע לילדים במימון חתונה, או ברכישת השכלה גבוהה, או אפילו לא ברכישת רשיון נהיגה וקל וחומר לא בעזרה ברכישת דירה. לילדים בגירים ולאנשים או ארגונים אחרים, שלחסויה לא היתה חובת מזונות כלפיהם לא ניתן היה להמשיך ולסייע אף אם היה ידוע שבמשך שנים רבות ובקביעות החסויה, כשהיתה במלוא כושרה סייעה להם. האפוטרופסים היו חייבים להשתמש בכסף אך ורק לטובת החסויה. לעומת זאת, בייפוי הכח המתמשך אנחנו יכולים לתת הוראות מפורטות, למי אנחנו מבקשים לתרום, לסייע, להלוות, באילו מקרים ו/או סכומים או על פי אילו עקרונות תיקבע היקף העזרה. כך אנחנו מגנים על אנשים ומוסדות שיקרים ללבנו.


חשיבות מיוחדת נוספת בעריכת יפוי הכח המתמשך, שמדי פעם נתקלים בה למרבה הצער אצל להטב"ים בכלל ואצל להטב"ים דתיים יותר, היא עריכת יפוי כח כזה במקרה של סכסוך משפחתי. כך למשל אם את מבקשת שבת זוגך תהיה מיופת הכח אולם הורייך ו/או אחייך מתנגדים לזוגיות וירצו לנהל בעצמם את רכושך ואת הטיפול בגופך (אולי תוך נישול בת הזוג בהזדמנות זו), או בניגוד לאופן שבו את היית בוחרת בו, (למשל תוך ניתוק בת הזוג). ישנו צורך בעריכת יפוי הכח. אם לא ינוסח יפוי הכח המתמשך הרי בית המשפט יצטרך לקבוע מי יהיה האפוטרופוס עליך ומה הוא/היא יעשו. קשה לדעת מה בית המשפט יקבע במצב כזה. ולעיתים קרובות, במצבים של סכסוך משפחתי חריף בשאלת זהות האפוטרופוס בית המשפט ממנה אפוטרופוס חיצוני (באמצעות עמותה), ואז במקום טיפול משפחתי כזה או אחר את מקבלת טיפול מוסדי.


מגבלות


עם זאת, יפוי הכח המתמשך מוגבל על פי חוק.


ראשית, מיופה הכח חייב להיות כשיר בעת מימוש ייפוי הכח. וזה כולל את העובדה שהוא אינו יכול להיות בהליכי חדלות פרעון ולהיות מיופה כח בענייני רכוש בד בבד.


שנית, מיופי הכח אינם יכולים לערוך עסקאות בהיקפים כספיים גדולים, לשנות קרנות פנסיה, וכמובן שלא לערוך עסקאות במקרקעין ללא אישור בית המשפט. המחוקק עדיין רצה לוודא שהבסיס הכלכלי של מי שאיבד את כשירותו, "בגדול" נשמר.


שלישית, יפוי כח מתמשך, גם אם הוא יפוי כח רפואי, אינו חל במצבים בהם מוגדר האדם מבחינה רפואית כ"חולה נוטה למות". מי שרוצה לשמור על האוטונומיה שלה גם במצבים הללו צריכה למלא מסמכים נוספים (יפוי כח או הנחיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות) ולהפקידם במשרד הבריאות.+


להיות מיופת כח


להיות מיופת כח זהו תפקיד וולונטרי. גם אם חתמת על הסכמה לשמש מיופת כח של מישהו לעולם לא ניתן יהיה לחייב אותך למלא תפקיד זה. בכל שלב, לפני או אחרי הצורך במימוש יפוי הכח, רשאית מיופת כח להודיע שהיא אינה מוכנה יותר לשמש כמיופת כח.


שנית, יפוי הכח לעולם מוגבל בהיקפו. חלק מהמגבלות נובעות מהוראות החוק שאת חלקם הזכרתי לעיל. החוק גם מגביל מיופי כח מלבצע דברים שמטבעם הם אישיים. למשל: אי אפשר להמיר דתו של אדם או להצביע במקומו בבחירות מתוקף ייפוי הכח... חלק מהמגבלות נובעות מההוראות שהממנה, דהיינו מי שערכה את ייפוי הכח ניסחה (ככל שהיא ניסחה הוראות כאלו), שכן חובת מיופי הכח לפעול ממש בהתאם להוראות של ייפוי הכח המתמשך. לכן חשוב שבשעת עריכת יפוי הכח המתמשך מיופי הכח יקראו את יפוי הכח ויוודאו שהם מבינים על מה הם חותמים.


מי צריכה לערוך יפוי כח מתמשך ומתי


בד"כ רוב האנשים והנשים שעורכים יפויי כח מתמשכים הם בגיל העמידה ומעלה. בד"כ הדבר קורה לאחר שהם אובחנו כחולים, או לאחר שהם נדרשו להתמנות אפוטרופסים להוריהם הקשישים, והם ראו עד כמה זה מסורבל ולא נוח ולא רצו שילדיהם יעברו דבר דומה, אצל אחרים המניע הוא חשיפה לאנשים אחרים שחלו או נדרשו לטפל בבני משפחה חולים וכך הם נחשפו לקשיים הכרוכים באפוטרופסות. אני סבורה שהמועד הנכון לערוך יפוי כח מתמשך הוא לכל המאוחר בעת ההריון בילד הראשון וגם אצל בנות זוג, אכן סביר להניח שלא יהיה צורך בשימוש במסמך וכך סתם "זרקתן כסף" על עריכתו. אולם אם חס וחלילה קורה משהו שמצריך את המסמך הזה, דווקא אז אין ערוך לחשיבותו. דווקא במקרים בהן בת זוג (או בן זוג, או הורים מבוגרים) נדרשים לטפל באשה צעירה שחלתה כשבמקביל הם צריכים לטפל בעצם המשבר שנוצר בתא המשפחתי, הדבר האחרון שהם צריכים זה את הבירוקרטיה והעלויות שבאפוטרופסות... בד"כ המשמעות של הצורך להפעיל ייפוי כח מתמשך בגיל צעיר היא שהתא המשפחתי איבד הורה ובת זוג מתפקדים – במישור הכלכלי, במישור של אחזקת הבית והטיפול בילדים וכמובן במישור הריגשי. דווקא במצב משברי כזה, יש לנו אינטרס עליון להקל עליהם את ההתמודדות עם המשבר.


האפשרויות המעשיות לבנות זוג


מבחינה מעשית יפוי כח מתמשך נערך בפני עו"ד/ית שעברו הכשרה מתאימה וקיבלו הסמכה לערוך אותו. המסמך הוא מסמך מקוון שאף מופקד באופן מקוון. ההסמכה מאפשרת לעורכי הדין להיכנס לאתר האפוטרופוס הכללי לערוך בו את המסמך ובסופו של דבר להפקיד אותו. במהלך עריכת יפוי הכח חובה על העו"דית להסביר לכם את כל מה שהסברתי עד כה ועוד כמה דברים. כמו למשל אפשרויות חלופיות לייפוי הכח המתמשך שפותחו במקביל. האפשרויות הללו מיועדות לאנשים שהינם אפוטרופסים על אחרים, או שמעוניינים שתיקבע עליהם אפוטרופסות (למשל כדי להבטיח פיקוח של בית המשפט והאפוטרופוס הכללי) אולם במקביל הם מעוניינים לתת הוראות או כדי לשמור על האוטונומיה שלהם או כדי להבטיח שהניסיון שצברו יבוא לידי ביטוי בהליכי האפוטרופסות. אפשרות נוספת היא לערוך מעין "אפוטרופסות חלקית" המכונה בחוק "תומך בקבלת החלטות". אפשרות זו מיועדת למצבי ביניים, בהם האדם חושש שיינצלו את חולשותיו אולם אינו מעוניין שמישהו אחר יחליט עבורו בלעדיו. על העו"דית לסייע לך לבחור במסמך המתאים ביותר לרצונותייך, להסביר לך את אפשרויותייך בניסוח, לנסח את ההוראות שאת מעוניינת לתת, להסביר את משמעותן מבחינת תפקודו של מיופה הכח בפועל, וכו'. לאחר ניסוח יפוי הכח עליך לחתום עליו בפני העו"דית וכך גם מיופי הכח (אלא שהם יכולים לחתום גם בפני עו"ד אחר). כמובן שבאחריות עוה"ד המתחים להסביר למיופי הכח את תפקידם, את ההוראות המרכזיות ביפוי הכח, את מגבלותיהם, זכויותיהם וחובותיהם כדי להבטיח שהם אכן מבינים על מה הם חותמים ומה משמעות הדברים. בד"כ ימים ספורים לאחר ההפקדה האפוטרופוס הכללי מאשר שהטופס הופקד.


אם חלילה צריך להשתמש ביפוי הכח (מה שנקרא בחוק "להכניס את יפוי הכח לתוקפו") פונים שוב לאפוטרופוס הכללי (הפעם מיופי הכח עושים זאת אישית בעצמם, ללא עו"ד, במשרדי האפוטרופוס הכללי או באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית באופן מקוון), מראים לו שהתמלאו התנאים למימוש יפוי הכח ושוב, בד"כ תוך כמה ימים, יפוי הכח נכנס לתוקף וניתן לנהל את רוב שיגרת חייו של מיופה הכח במחלתו.


באיחולי בריאות טובה

זיוה אופק, עו"ד


4 צפיות0 תגובות
bottom of page