top of page

האימהות שלה וזהו


ב-2015 ורד ואריאלה רשף עשו היסטוריה קטנה, כשלמרות התנגדות המדינה, הן קיבלו צו הורות מיידי על בתן, שי, לראשונה בבית המשפט בירושלים. מאז הדרך נסללה לאימהות רבות נוספות. למה צו הורות ולא אימוץ? ואיך הן עשו את זה? הינה הסיפור 



ורד ואריאלה ישבו ליד שולחן קטן בפאב בברצלונה. זה היה דצמבר 2012.  הן היו כבר שנה וחצי ביחד, או רק שנה וחצי ביחד, תלוי את מי שואלות, עוד מעט תבינו למה. מבחינתן, בכל אופן, הן כבר היו שנה וחצי ביחד והגיע הזמן. זאת אומרת, הגיע הרצון. לילדות ולילדים. להפוך למשפחה. "את בטוחה?", ורד שאלה, "בטוחה", אמרה אריאלה, הן השיקו כוסות בהתרגשות. כמה דקות אחר כך הגיעה שיחת טלפון. אבא של אריאלה נפטר.  

 

ההיריון עבר בשלום. קרו בו דברים חצי מצחיקים חצי מטרידים שקורים כמעט לכל זוג נשים לאורך הדרך, לפחות בירושלים. כמו למשל אחות בבדיקה בשערי צדק שחייכה אליהן ושאלה, "אז מה אתן, אחיות?", וכשהן ענו, "בנות זוג", קצת ירד לה החיוך וקצת נגמר לה האוויר אבל היא הצליחה לומר, "אה, יפה". אבל חוץ מזה היה ממש בסדר. הלידה, בהדסה עין כרם, הייתה ידידותית להפליא, נתנו לשתיהן מקום, יחס, כמו שהיינו מקוות ורוצות שיהיה תמיד בכל מקום.  

 

שי נולדה ביולי 2014, שנה וחצי אחרי הערב ההוא בברצלונה. ורד ואריאלה בחרו לקרוא לה שי. שי, כי היא הייתה המתנה שלהן. ושי – כי לאבא של אריאלה קראו ישראל יוסף שפירא, וזאת הייתה דרך להנציח אותו.  

 

אחרי כמה חודשים של הלם מילדה ראשונה - כמו שכל מי שיש לה ילדות.ים יודעת: חוסר שינה, כאבים, חרדות חדשות -  הן החליטו שהגיע הזמן להוציא צו הורות, כדי שגם אריאלה, האם שלא ילדה את שי, תוכר רשמית כאמא שלה. 

וכאן התחיל המאבק.  

 

קביעת הורות במדינת ישראל  

 

אבל קודם, כמה מילים משפטיות קצרות כדי לעשות סדר: בישראל, יש שתי דרכים להפוך להורים. הדרך האחת, ללדת ילדים – דרך המכונה במשפט "הורות ביולוגית" או "הורות טבעית". הדרך השנייה – צו משפטי הקובע את ההורות, דרך המכונה "הורות משפטית". במשפט הישראלי מצויים שני סוגים של צווים משפטיים כאלו. הראשון, והוותיק מביניהם, הוא צו האימוץ, והשני הוא צו ההורות. יודגש: לאחר כינון ההורות אין במשפט הישראלי (לפחות להלכה) כל הבדל בין הורות "טבעית" להורות "משפטית" - כל הורות כוללת את מלוא הזכויות והחיובים שבין הורה לילד. כך גם אין כמעט הבדל בין אימוץ לבין צו הורות לבד מאופי ההליך, מהפן ההצהרתי שבדבר ומהבדלים דקים במקרים מיוחדים (להרחבה בעניין ההבדלים, ההיסטוריה, היתרונות והחסרונות בשני סוגי הצווים, ראו מאמרה של זיוה אופק –צווי אימוץ וצווי הורות אצל זוגות חד מיניים





ורד ואריאלה בחרו בצו הורות, בחירה עקרונית, כי הן לא מאמצות את שי! אין לה הורים אחרים, לא היו לה ולא יהיו לה. הן ההורות שלה: הן רצו אותה ביחד, הן חלמו אותה ביחד, הן עברו את ההיריון ביחד והן האימהות שלה, מלכתחילה, וביחד. המסר הזה היה חשוב להן כלפי פנים וכלפי חוץ. לצורך כך הן שכרו את שירותיה של עו"ד (מבת קול!) ואספו את כל ההוכחות הנדרשות: הסכם חיים משותפים, צוואה, חשבונות משותפים, וגם... תמונות מהחתונה, חתונה שורד לא רצתה, אריאלה רצתה מאוד, ובסופו של דבר הן עשו אירוע קטן ואינטימי, ומזל שהייתה צלמת (מבת קול!). 

 

הליך לבקשת צו ההורות  

הדיון נקבע בבית המשפט בירושלים. עוה"ד מטעם המדינה התנגדה לבקשתן לצו הורות ודרשה שיפנו להליך אימוץ, אך ורד ואריאלה רצו שיכריזו על כך שהן האימהות שלה וזהו. הן הרי לא מאמצות אותה, כאמור. עוה"ד מטעם המדינה טענה שהן "לא עומדות בקריטריונים לצו הורות". בין הקריטריונים: שלא יחלפו יותר מ-90 יום מיום הלידה ועד הגשת הבקשה. אצלן חלפו - ילדה ראשונה, הלם, לקח להן חצי שנה. אז מה? קריטריון נוסף שהן לא עמדו בו: המדינה קבעה שבין תחילת הקשר הזוגי לבין חתימה על הסכם חיים משותפים צריכים לעבור 18 חודשים ואצלן חלפו 15 חודשים. כבר שנה וחצי ביחד או רק שנה וחצי ביחד, זוכרות? זאת אומרת, העובדה שהן הפכו את הקשר שלהן לרציני ומחייב במהירות עמדה לרעתן במקום לטובתן. אפילו שעורכת הדין מטעם המדינה בעצמה אמרה שהתקנה הזאת נועדה למנוע סחר בילדים ובמקרה זה אין חשש כזה, בכל זאת היא התעקשה עליה. למה? ככה.  

 

השופטת הבחינה בחוסר ההיגיון שבקריטריונים, ועוד יותר, בחוסר ההיגיון בהתעקשות עליהם, וחיפשה מוצא. היא שאלה את עוה"ד מטעם המדינה: מתי בעצם פורסמו הקריטריונים?  

התשובה הייתה: פברואר 2015.  

שי נולדה ביולי 2014, אמרה השופטת, איך הן היו אמורות להגיש בקשה מיום הלידה, כשביום הלידה עוד לא היו קריטריונים כאלה?! 

בכך היא חשפה את האיוולת בעמדתה המתנגדת האוטומטית של המדינה ובהתעקשות העיוורת על 'קריטריונים', מבלי אפילו לבדוק את תקפותם. בהמשך לכך, ורד ואריאלה ביקשו שלא תחול עליהן עוד החלטה שהיא איוולת - תסקיר של עו"ס כדי לאשר את מסוגלותן ההורית – תסקיר שאין לו חיוב ואין לו סיבה. עוה"ד מטעם המדינה שוב התנגדה אוטומטית. למה? ככה.  

ורד ביקשה את רשות הדיבור, ובקול רועד אמרה:  

"אני בעצמי עובדת סוציאלית, אריאלה היא מחנכת בבית ספר תיכון. בחיים המקצועיים שלנו אנחנו אחראיות לכל כך הרבה אנשים וסומכים עלינו שנעשה זאת, ואילו בחיים הפרטיים שלנו מישהו דורש תסקיר חיצוני האם אנחנו מתאימות להיות האימהות לילדה שלנו? איך זה נשמע למישהו הגיוני?" 

 

לשופטת זה אכן לא נשמע הגיוני, והיא ביטלה את הצורך בתסקיר. זאת הייתה הפעם הראשונה שבבית המשפט בירושלים ניתן צו הורות ללא תסקיר. בבתי משפט במקומות אחרים בארץ הדבר היה מקובל עוד קודם לכן. כך, ורד ואריאלה סללו את הדרך לירושלמיות רבות נוספות שמאז הגישו וקיבלו צווי הורות, גם ללא תסקיר (ולפעמים עם). עם זאת, סיפורן הוא גם דוגמה להתנגדות האוטומטית של המדינה בנושאים רבים הנוגעים להורות להט"בקית, ולמכשולים שיש לעבור בדרך, מכשולים שבהם לא נתקלים זוגות סטרייטים ונובעים מדעות קדומות, מהיצמדות לפרוטוקולים ומרצונם של גופים במדינה להקשות על הורות כזאת. שימוש בעו"ד המבינ.ה בנושא יכול להיות לעזר במהלך הדרך, אם כי ניתן להגיש את הבקשה לצווי ההורות גם לבד, כל עוד מקפידים לעקוב אחר כל ההנחיות.   

 

לשי נולדו מאז שני אחים, רואי ועומר. לשניהם הוצא צו הורות בלי בעיות. ורד ואריאלה הן אימהות גאות, ויש להן על מה.  


למי שרוצות להוציא צו הורות, הינה ההנחיות כפי שכתבה עו"ד זיוה אופק: 

  

לבקשה לצו הורות אין טופס מובנה. פשוט צריך לכתוב לבית המשפט לענייני משפחה את כל הפרטים שלכן, המבקשות (שם, ת"ז, מען, מייל, טל' וכמובן לצרף צילום ת"ז עם ספח) שמוגשת כנגד היועץ המשפטי לממשלה הוא המשיב. ולכתוב בכותרת שאתן מבקשות צו הורות פסיקתי. 

  

לאחר מכן צריך לכתוב את כל העובדות שבזכותן (או בגללן) אתן מעוניינות בצו ההורות ולצרף מסמכים שמעידים שכך הוא. על מנת שהבקשה תתאים לנהלים של היועץ המשפטי לממשלה כך שהוא לא יתנגד חשוב שהעובדות בבקשה יכללו את הנתונים הבאים: 

  

1. מועד תחילת הזוגיות (ושהיא קודמת לפחות ב-9 חודשים להריון) כולל מסמכים שמעידים שאכן כבר הייתן אז בנות זוג (למשל: תעודת נישואין, הסכם משותף להשכרת דירה או אפילו תמונות ווטסאפ / פייסבוק נושאות תאריך מתאים). 

  

2. שפניתן יחד לבנק הזרע ועשיתן את התהליך בשותפות. רצוי מאוד לצרף הסכם משותף לפתיחת התיק בבנק הזרע. 

  

3. שהילד/ה נולדו מתרומת זרע אנונימית. כאמור זה קריטי להתקבלות הבקשה. לכן חשוב לצרף מסמכים שיוכיחו זאת. בעיקר אישור מבנק הזרע על "שיחרור המנה" ואישור רופא הפוריות על הזרעה של זרע מתורם אנונימי. כמובן שקריטי שהתאריכים יתאימו. 

  

מי שעברה תהליכי IVF ולכן יש פער זמנים בין "שחרור" מנת הזרע להפריה, צריכה להביא מסמך ממרפאת הפוריות שהם שמרו את מנת הזרע והשתמשו לצורך הפריית הביצית בזרע תורם אנונימי. 

  

4. שערכתן הסכם זוגיות וממון. כמובן לצרף את ההסכם. יש להניח שתקבלו את הצו גם ללא הסכם אולם מבחינת היועץ המשפטי זה מנוגד להנחיותיו. 

  

5. שאין לכן הרשעות קודמות בשל עבירות מין ואלימות. אם תתנגדו להצהיר על כך היועץ המשפטי פשוט יבדוק את מרשמכן הפלילי ובית המשפט לא יחייב אתכן, אולם, כאמור, כדי לעמוד בהנחיות היועמ"ש ולקבל את הצו ללא עימותים אלו חלק מהעובדות הנדרשות. 

  

עליכן לתצהיר בפני עורך/כת דין או בפני מזכיר בית המשפט שכל העובדות בבקשה הן אמת בנוסח דומה לנוסח התצהיר שבתחתית טופס בקשת האימוץ, ולהגיש את הבקשה ב3 עותקים (אחד חוזר אליכן) במזכירות ביהמ"ש לענייני משפחה שבאזור מגוריכן. 

  

משם בית המשפט ועורכת הדין של משרד הרווחה (לשכת היועמ"ש) ינחו אתכן בהמשך. 

 



11 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page